איך להימנע מקשר זוגי רעיל
ולשפר מערכות יחסים עם אנשים
אני רוצה לשתף אתכם בנושא שהרבה מאוד אנשים לא מודעים אליו כיום.
איך אפשר להימנע מקשר רעיל, איך אפשר לזהות שאתם נמצאים באחד – ולבסוף כל זה מתקשר גם ללשפר את מערכות היחסים שלכם עם כל האנשים בחייכם. יש המון התנהגויות לבני אדם – ולכל צורת התנהגות יש התנהגות אחרת ניגודית לה שנראית בדיוק אותו הדבר: אגו מול ערך עצמי, כבוד מול ריצוי ועוד – וחוסר ההבחנה בהבדל בניהם עלול לגרום לריבים בין משפחה וחברים ובהרבה מקרים גם פירוק קשרים זוגיים.
אך ברגע שתצליחו להבחין בהבדלים בשוני – לא רק שתשפרו מערכות יחסים בחייכם – גם תצברו הצלחה בחייכם.
"כשהתחלתי ליישם את כל זה בחיי היום יום, שמתי לב שמערכות היחסים שלי עם משפחתי ועם חבריי שופרו בצורה משמעותית, התחלתי להבין דפוסי התנהגות שלפני כן לא הצלחתי להבין, הפסקתי לקחת דברים באופן אישי והרגשתי יותר ביטחון עצמי, סיפוק ואושר – ובפעם הראשונה יכולתי להיות בטוח שהזוגיות הבאה שלי תהיה זוגיות בריאה"
כשנכנסתי לזוגיות הראשונה שלי בגיל 20, זה הרגיש הדבר הכי נכון שקיים בעולם. היא הייתה כל כך יפה בעיניי, כל כך מושלמת – הייתי בטוח שאיתה אני הולך להתחתן ב-100% רק לאחר חודשיים איתה.
הרגשתי כל כך שווה. הרגשתי ששיחקתי אותה.
התחלתי איתה באינסטגרם והשיחה זרמה, היה חיבור אמיתי.
נפגשנו לאחר שבוע לדייט ראשון, והעובדה שישבנו בתוך האוטו שלי למשך 6 שעות בלי לאכול ובלי לשתות – רק לדבר, גרמה לי להבין שאנחנו כנראה ההתאמה המושלמת.
עוד לא עברו חודשיים שהיינו יחד והריבים כבר התחילו להגיע.
היו בניהם גם ריבים קשים – וכל פעם ניסיתי להכריח בכוח את הקשר הזוגי הזה. אמרתי לעצמי שזאת האחת שלי ואין סיכוי שאני אצא עם מישהי אחרת.
חודשיים נוספים לאחר מכן, עברנו כבר לגור ביחד בנתניה.
אני חשבתי שאני אמיץ כשאני עובר לגור ביחד עם בת הזוג שלי בבית משלנו כדי להוכיח גם להורים שלי שאני יכול להסתדר לבד, אך המהלך הזה היה לא אחר מפזיזות.
אני אהבתי אותה, המשפחה שלי פחות. הם אמרו לי שהיא לא בשבילי – אבל לא הקשבתי להם! תקפתי את כולם בחזרה ואמרתי להם שלא ידברו ככה עליה. הרגשתי צורך בלתי מוסבר להגן עליה. היא הייתה כמו "הנסיכה הקטנה" שלי.
אמרתי לעצמי שאף אחד בעולם הזה לא יחליט בשבילי עם מי להיות בזוגיות. זה רק אני בוחר! אמרתי לעצמי שהם לא מכירים אותה, אני כן מכיר אותה – ואני יודע שהקשר הזה הוא נכון עבורי.
הקשר הזה ארך כ-8 חודשים, שהרוב המוחלט שלו היה מלא בריבים ובדרמות. הקשר שלי עם משפחתי דעך. זה היה הקשר הזוגי הרעיל ביותר שהיה יכול לקרות עבורי. כשהקשר הסתיים החלטתי לרכוש זוג ספרים של אדריכלות מנטלית כדי להבין בדיוק איפה שגיתי ואיך אני אוכל להשתפר לפעם הבאה כדי שזה לא יקרה שוב.
וכבר בתחילת הספר, בפרק הראשון שנקרא "אהבה מול התאהבות" – הבנתי בדיעבד, עם כעס וחרטה עמוקה בלבי, שאני מעולם לא אהבתי אותה. אני הייתי מאוהב בה והייתי עיוור. זו הייתה התאהבות, ולא אהבה.
אני הכחשתי את העובדה הזאת. אני אמרתי לעצמי שאין שום סיכוי בעולם שלא אהבתי אותה, כי זה הרגיש לי שהכי אהבתי אותה בעולם!
אבל כשסיימתי לקרוא את הפרק הראשון, פשוט השלמתי עם העובדה הזו.
זאת חתיכה מכה מתחת לחגורה. לגלות שחייתי באשלייה.
חשבתי גם שההיפך מאהבה הוא שנאה – והספר גילה לי אחרת.
ההיפך מאהבה הוא לא שנאה – אלא אדישות.
חשבתי שאני חכם גדול, חשבתי שאני יודע מה זה התאהבות ומה זה אהבה, חשבתי שאני כבר יודע הכל, ומה כבר אפשר ללמד אותי? הדברים מובנים מאליהם! אבל אחרי שקראתי את הספר הזה, גיליתי שאני אידיוט מוחלט.
זה מזכיר לי את המשפט "לא הדברים שאיננו יודעים הם המכשול; להיפך: הדברים שאנו יודעים, אבל שאינם כאלה באמת – הם המכשול האמיתי הניצב בפנינו."
וזה כל כך נכון.
היה לי מאוד קשה להתגבר על הקשר הזה. אני חשבתי שהוא נכשל. אני חשבתי שאני נכשלתי. לא רציתי לוותר עליו! כי תפסתי את עצמי בתור בן אדם שמשיג את כל מה שהוא רוצה, בתור בן אדם שהוא לא מוותר!
אני ניסיתי לעשות כל מה שיכולתי כדי לתקן את הקשר הזוגי הזה.
וגם האמנתי!
אבל בפרק "ויתור מול שינוי כיוון" מתוך הספר שוני זה כל ההבדל הבנתי שהדברים הם אמנם מאוד דומים, ומאוד קשה להבחין בהבדל בניהם, אבל הם שני עולמות נפרדים לחלוטין. בפרק הזה הוסבר לי לעומק בדיוק איך להבחין בהבדל בניהם בפעם הבאה.
אם רק הייתי מבין מה ההבדל בין ויתור לשינוי כיוון, לא הייתי חושב בצורת החשיבה הישנה שלי – שזה לעשות את הכל רק כדי שזה יצליח, כי אם זה חלילה לא יצליח – אני נכשלתי. אין משהו אחר, זהו.
אם רק הייתי מפנים את התובנה הזו שאני לא מוותר על הקשר, אלא משנה כיוון בגלל שהכיוון הנוכחי שאני הולך בו הוא לא מתאים לי (וגם לא לה) – הייתי נמנע מריבים, דרמות וצעקות ברגעים האחרונים של הקשר – ונמנע מכאב ו"שברון לב" לאחר סיום הקשר (טוב, ואולי גם קצת קללות, כי האגו הגברי שלי נפגע מכך שחשבתי שנכשלתי בקשר).
דוגמא נוספת היא, שאבא שלי מאוד מכבד אותי. הוא הכי אוהב אותי בעולם. את האהבה שלו הוא מבטא בכבוד, שהוא יעשה הכל בשבילי. מבחינתו, כשהוא עושה דברים עבורי הוא מכבד אותי. אך מבלי לשים לב, ומבלי לדעת, אבא מבטא את אהבתו כלפיי בריצוי. אני תמיד בעדיפות ראשונה, כל מה שאני צריך – הוא מיד ילך ויקנה. הוא מיד ילך ויביא. מבחינתו הוא מכבד אותי, אך מהצד שלי, הוא לא מכבד אותי – אלא מרצה אותי. אם אבא היה מכבד אותי, הוא לא היה מנבל את פיו כלפיי. הוא לא היה מרים עליי את הקול והוא לא היה לועג לי ומזלזל בי על כך שאני משחק בסוני שעתיים ביום, כשאמרתי שאשחק רק שעה אחת.
הוא לא היה לועג לי על כך שעבדתי ארבע שעות, כשאמרתי שאעבוד שש.
וכשהייתי יוצא עם הבת זוג שלי, או עם חברים, או סתם הולך לאימון, או להליכה לילית עם עצמי… הוא לא היה צועק עליי וזועם עליי בכל פעם שאיחרתי. כל פעם שאני יוצא מהבית (וזה לא משנה לאן זה) הוא שואל: "אורי, לאן אתה הולך, ומתי אתה חוזר?"
כשאני אומר לו לדוגמא: "אבא, אני חוזר בשעה 19:00 בערך, אבל כמו תמיד – אני לא יכול להבטיח לך כי זה קשה לדעת מראש…"
הוא בכל זאת כעוס וזעום כשאני לא מגיע בשעה שאמרתי שאגיע, כי כמו תמיד – איך באמת אפשר לדעת מראש מתי אחזור? אני זורם עם היציאה, אני לא מתכנן מתי אני חוזר, אבל אני כן מתכנן מתי אני יוצא.
מבחינת אבא, אי עמידה בזמנים גם אם זה בכמה דקות בודדות – זה אומר שאני לא מכבד אותו.
אבל אני יודע שאם אני אהפוך את העולם כדי להגיע על הדקה בשביל אבא, ולהקריב מעצמי – זה לא כבוד, אלא ריצוי. אבא אמנם יהיה מרוצה ויחשוב שאני מכבד אותו, אבל זה לא נכון! אין פה כבוד בשום צורה, זה כבוד בעיניו, אבל זו לא אשמתי שהוא לא מבחין בשוני בין שני התכונות האלו.
מזל שקראתי את זוג הספרים האלה, אחרת? לא הייתי מודע לזה בכלל.
הספרים גרמו לי להבין שאבא שלי מבטא את הכבוד שלו כלפיי על ידי ריצוי. מערכת היחסים בנינו הייתה מאוד רעילה, אך כיום, היא הפכה לנהדרת מאי פעם. אני לא האמנתי שהיא אי פעם תסתדר, חשבתי שזה אבוד.
כל מה שהיה צריך לקרות זה שינוי קטן בחשיבה שלי כדי לתקן את זה.
כל מה שהייתי צריך זה להבדיל בין צורות התנהגות שונות. להבין מה התסמינים של כל אחד מהם. להבין איך זה בא לידי ביטוי בהתנהגות חיצונית. ודבר אחרון – לדעת מדוע שתי צורות ההתנהגות השונות לחלוטין האלה (ריצוי וכבוד לדוגמא) הן כל כך דומות, עד כדי כך שקשה מאוד להבדיל בניהן.
ישנן עוד דוגמאות רבות שאוכל להסביר לכם כיצד חוסר ההבחנה בהבדלים בין שתי תכונות אופי השפיעה על חיי בצורה שלילית, וכמו כן, דוגמאות רבות שאוכל להסביר לכם כיצד ההבחנה בהבדלים השפיעה על חיי בצורה חיובית. ואני בטוח שגם אצלכם יש מצבים דומים או חופפים לשלי שאתם רוצים לפתור – אל דאגה, זוג הספרים האלה מהווים פתרון מושלם עבורכם בדיוק כמו שהם היוו פתרון מושלם עבורי.
העיקרון הוא כזה: שינוי קטן בצורת החשיבה שלכם יעשה לכם שינוי גדול על החיים. לא תאמינו, אבל מילה אחת שונה בשיח שלכם, מילה אחת שתוחלף במילה אחרת אפילו בהבנה שלכם, תהפוך אתכם מלחוצים לרגועים, מבודדים לאהובים, ממפוטרים למבוקשים, ממבולבלים למדויקים. רוב האנשים אינם מבינים את משמעות המילים שהם עצמם משתמשים בהם (אני בעבר הייתי גם נכלל בניהם). הם מתבלבלים בין מונחים, ואם רק יבינו את הבלבול הזה וידעו כיצד לתקן אותו (כלומר: להשתמש במילים הנכונות לשם שינוי) – הם יחוו הקלה עצומה.
אם ברצונכם לחולל שינוי אמיתי בחייכם, המלצתי הטובה ביותר עבורכם היא לרכוש את זוג הספרים של גיא לקסר, מאמן לאדריכלות מנטלית.
הספר הראשון ילמד אתכם על ההבדלים בין המושגים שמנהלים את כל חיינו (אגו, כבוד, סבלנות, ריצוי, אהבה, מוטיבציה, משמעת עצמית ועוד)
והספר השני יזהיר אתכם מפני טעויות נפוצות במערכות יחסים ובזוגיות.
אהבתי מאוד שיש בספרים מגוון סיפורים מהקליניקה, פרשנויות וניתוחים – זה גרם לי להבין את הדברים בצורה הטובה והחדה ביותר.
ומסיבה זו אני בטוח שאתם תחוו את אותה ההבנה, ואת אותו השינוי.
תעשו לעצמכם את הטובה הגדולה ביותר.
הזמינו כעת את הספרים בהקלקה כאן
